ערבות להוצאות משפט 

כדי להבחין בין תובעים רציניים לבין תובעים טורדניים שאין כל סיכוי שישלמו את הוצאות המשפט לנתבע במידה ויחוייבו בכך, רשאי בית המשפט לצוות על התובע להפקיד ערובה להוצאות המשפט

לא מעט אנשים ועסקים מוצאים את עצמם נתבעים בסכומי עתק על-ידי חברה עמה ניהלו עסקים כלשהם. במקרים רבים התביעה מופרכת, והסיכוי שתידחה גבוה, אך ברור כי במקרה כזה לא יהיה מהיכן לגבות את הכסף עבור הוצאות המשפט והחברה פשוט "תיעלם". לכן כדאי לדעת שהחוק מעמיד לרשות הנתבע כלים להבטחת

תשלום הוצאות המשפט, אם התביעה אכן תידחה.

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית-המשפט לצוות על התובע להפקיד ערובה להוצאות המשפט. כך ביקש המחוקק להגן על נתבעים מפני תביעות סרק כאשר הסיכוי שהתובע יפרע את הוצאות המשפט עם דחיית התביעה – נמוך. הבעיה היא שבדרך כלל הנתבע צריך להוכיח כי קיים סיכוי רב שהתובע לא ישלם את הוצאות המשפט במידה וידרש לכך וכן כי סיכויי התביעה להתקבל קלושים.

המצב שונה לעניין זה כאשר התובעת הינה חברה בע"מ. בעניין זה קבעו בתי-המשפט כי חלה חזקה לפיה יהיה קושי בגביית הוצאות המשפט ונטל הראיה על החברה התובעת(!) להראות כי הינה בעלת יכולת כלכלית. ברירת המחדל, לפיכך, היא כי על תובעת שהינה חברה בע"מ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט.

חובת ההוכחה

לפיכך, כאשר מדובר בתביעה המוגשת בידי חברה - לא הנתבע צריך להוכיח שאין החברה האמורה מסוגלת לפרוע את סכום ההוצאות שייפסק לטובתו, אם וכאשר ייפסק, אלא החברה עצמה צריכה לשכנע את בית המשפט כי אין מקום, בנסיבות העניין, להטיל עליה חיוב כמבוקש. זאת, כל עוד לא הוכח כי לחברה התובעת נכסים שניתן להיפרע מהם.

כאשר מדובר בתביעות בהיקף כספי גדול, די לעיתים בחיוב התובעת בהפקדת ערובה ביחס לסכום התביעה כדי להביא לדחיית התביעה כולה. זאת, מאחר שחברה שאינה בעלת יכולת כלכלית של ממש עלולה להתקשות בגיוס סכום ההפקדה. זאת ועוד: לשון החוק קובעת, כי במידה שציווה תובע להפקיד ערובה להוצאות המשפט ולא עשה כן – תדחה התביעה.

בהחלטת בית-המשפט שניתנה באחרונה ציווה בית-המשפט על חברה שהגישה תביעה על סך של כ-400 אלף שקל להפקיד ערובה להוצאות הנתבע בסך 40 אלף שקל (עבור שכ"ט עוה"ד של הנתבע). זאת, לאחר שהחברה התובעת נמנעה מלשכנע את בית-המשפט כי היא בעלת יכולת כלכלית.

כלי זה הינו אמצעי רב עצמה לברור בין תובעים רציניים המסוגלים ומעונינים לעמוד מאחורי התביעה, לבין תובעים טורדניים או חסרי אמצעים שאין כל סיכוי שישלמו את הוצאות המשפט לנתבע במידה ויחוייבו בכך בסופו של יום.

מה שחשוב יותר הוא שכלי זה עשוי להוות את מפלטו האחרון של הנתבע מפני עמידה בפני "שוקת שבורה" בסופו של הליך - כאשר יצליח להביא לדחיית התביעה אך יוציא מכיסו, עד לאותו מועד, סכומים ניכרים (העלולים להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים) עבור ניהול המשפט.